האוניברסיטה האמריקאית בביירות

האוניברסיטה האמריקאית בביירות
'الجامعة الأميركية في بيروت
American University of Beirut
	בניין המוזיאון באוניברסיטה האמריקאית בביירות
אוניברסיטה פרטית
מוטו	That they may have life and have it more abundantly
תקופת הפעילות	1866–הווה (כ־158 שנים)
מייסדים	דניאל בליס
קמפוס	עירוני, כ-250 דונם
בעלי תפקידים
סגל	653
סטודנטים
כלל הסטודנטים	7,943
סטודנטים לתואר ראשון	6,342
מיקום
מיקום	ביירות, לבנון
מדינה	לבנון
קואורדינטות	33°54′00″N 35°28′56″E / 33.899963888889°N 35.482283333333°E
	aub.edu.lb
	(למפת ביירות רגילה) האוניברסיטה האמריקאית בביירות

האוניברסיטה האמריקאית בביירות (בערבית: الجامعة الأميركية في بيروت) היא אוניברסיטה פרטית גדולה בביירות, בירת לבנון.

האוניברסיטה נוסדה בשנת 1866 על ידי מיסיונרים אמריקאים, בהם הכמרים ויליאם מקלור תומסון ודניאל בליס (אנ'), אביו של הארכאולוג פרדריק בליס^[2]. האוניברסיטה כונתה בתחילה בשם "הקולג' הסורי הפרוטסטנטי" (Syrian Protestant College). בשנת 1922, אחרי כינונה של לבנון הגדולה, שונה שמה ל"האוניברסיטה האמריקאית בביירות".

האוניברסיטה הייתה בין האוניברסיטאות הפרטיות הראשונות בארצות ערב. כאשר הוקם ארגון האומות המאוחדות בשנת 1945, הנציגים שחתמו על מגילת האו"ם כללו 19 מבוגרי האוניברסיטה האמריקאית בביירות, ששימשו כנציגי מדינות ערביות שונות – יותר מכל אוניברסיטה אחרת בעולם.

מספר הסטונדטים באוניברסיטה האמריקאית בביירות אינו גדול: נכון לשנת 2006 למדו בה 7,289 סטודנטים. היא נחשבת כאחת היוקרתיות בלבנון, ובין בוגריה רבים העוסקים בתחומי הממשל, התקשורת, הרפואה והכלכלה במדינה. מספר ראשי ממשלות לבנוניים הם בין בוגרי האוניברסיטה, ביניהם סאיב סלאם, סלים אל-חוס, פואד סניורה, וראש הממשלה הנוכחי נג'יב מיקאתי. בין הפוליטיקאים הנוספים מבין בוגרי האוניברסיטה נמצאת גם הפוליטיקאית הפלסטינית חנאן עשראווי.

היסטוריה

בשנת 1862 פנו מיסיונרים אמריקאים בסוריה לחברם ד"ר דניאל בליס בהצעה להפסיק את עבודת המיסיונריות האוונגלית בה עסק בסוריה (אז חלק מן האימפריה העות'מאנית) כדי לייסד מכללה להשכלה גבוהה עם תוכנית לימודים אמריקאית, אשר תנוהל באופן עצמאי מן המיסיון, ואשר תכלול תוכנית ללימודי רפואה. בליס, דוגמת מיסיונרים אחרים שפעלו אותה עת במזרח התיכון, זיהה את הצורך במוסד להשכלה גבוהה בעל אופי חילוני אשר יהווה קרקע פורייה לטיפוח רעיונות של זהות לאומית ועצמאות בקרב חוגים ליברליים.

בקיץ 1862 שב בליס לארצות הברית במטרה לגייס כספים להקמת המכללה. עד לחודש אוגוסט 1864 הוא הצליח לגייס 100,000 דולר מתורמים אמריקאים ובריטים. אולם, עקב גל אינפלציה בתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית, פחת ערך הכסף והוא נאלץ לגייס כספים נוספים באנגליה. לאחר שאסף 4,000 ליש"ט, הוא שב לביירות בחודש מרץ 1866.

ב-24 באפריל 1863, בעוד בליס מגייס כספים, העניקה מדינת ניו יורק רישיון לפתיחת המכללה הפרוטסטנטית הסורית. המכללה פתחה שעריה בביירות ב-3 בדצמבר 1866. תוכנית הלימודים נמשכה 4 שנים, הכיתה הראשונה סיימה את לימודיה בשנת 1871 ומנתה 6 בוגרים, כולם נוצרים ילידי לבנון (2 מרוניטים, 1 יווני אורתודוקסי, 1 פרוטסטנטי ו-2 קתולים)^[3]. ב-7 בדצמבר 1871 הונחה אבן הפינה לבניין הראשון של המכללה בקמפוס שבראס ביירות. בטקס זה ניסח נשיא המכללה, דניאל בליס, את העיקרון המנחה של המכללה:

מכללה זו מיועדת לכל בני האדם על סוגיהם ומעמדם, ללא יחס לצבע עור, לאום, גזע או דת. כל אדם, לבן, שחור, או צהוב, נוצרי, יהודי, מוסלמי, או חילוני, יכול להצטרף ולהנות מכל היתרונות שמציע מוסד זה לשלוש, ארבע או שמונה שנים; ולסיים לימודיו כשהוא מאמין באל אחד, או באלים רבים, או שאינו מאמין באל. אולם יהא זה בלתי אפשרי למישהו להיוותר עימנו לאורך זמן מבלי שידע מהי האמת שלנו ומהן סיבותנו לאמונה זו.

הבניין הראשי של המכללה והבניין הראשון של בית הספר לרפואה נפתחו לפעילות הוראה בשנת 1873 ובחודש מרץ 1874 החל מצלצל הפעמון מראש מגדל הפעמונים שמעל הבניין הראשי. ב-8 בנובמבר 1991 ניזוק הבניין הראשי באורח קשה בהתפוצצות, עד שלא הייתה ברירה אלא להורסו. הבניין נבנה מחדש ונחנך באביב 1999.

מאז שנותיה הראשונות נמצאת האוניברסיטה האמריקאית בביירות בהתפתחות ובגידול מתמידים. בשנת 1867 פתח שעריו בית הספר לרפואה של האוניברסיטה. בשנת 1871 החלו הלימודים בבית הספר לרוקחות ובמכינה. המכינה הפכה למוסד לימודים עצמאי מן האוניברסיטה בשנת 1960 ונקראת "המכללה הבין-לאומית". בשנת 1900 נפתח בית הספר למסחר, אשר הפך ברבות השנים לחלק מן הפקולטה למדעי האמנות והמדע. בשנת 1905 נפתח בית החולים האוניברסיטאי (היום "המרכז הרפואי של האוניברסיטה האמריקאית בביירות") וכן בית ספר לאחיות. בשנת 1910 נפתח בית ספר לרפואת שיניים, אשר פעל משך כשלושים שנה עד לסגירתו. בשנות ה-50 המוקדמות נפתחו מספר תוכניות לימוד חדשות: נוסד בית הספר לחקלאות אשר הפך בשנת 1979 לפקולטה לחקלאות ולמדעי המזון; בשנת 1951 נוסד בית הספר להנדסה, אשר הפך בשנת 1966 לפקולטה להנדסה ולארכיטקטורה; בית הספר למדעי הבריאות נוסד בשנת 1954 והפך לפקולטה בשנת 1978.

בתחילת מלחמת העולם הראשונה עצרו שלטונות האימפריה העות'מאנית את כל הסטודנטים הרוסים שלמדו באוניברסיטה, ביניהם מי שהפך לימים למדען שינה מפורסם, נתניאל קלייטמן. השגריר מורגנטאו פעל באופן אישי למען שחרורו וסייע להבריח אותו אל אוניית צי אמריקאית שלקחה אותו לניו יורק^[4].

ב-18 בנובמבר 1920 שינה חבר הנאמנים של אוניברסיטת מדינת ניו יורק את שם המוסד ומאותה עת הוא נקרא בשם: "האוניברסיטה האמריקאית בביירות", תחת שמו הקודם: "המכללה הפרוטסטנטית הסורית". זאת, בעקבות היווסדה של לבנון הגדולה בחודש אוגוסט 1920. בשנת 1924 נפתחו כל תוכניות הלימודים באוניברסיטה לבני שני המינים וכבר בשנת 1926 אדמה אבוחדיד סיימה לימודי רפואה עם קבלת התואר. בהמשך היא חזרה לאוניברסיטה וכיהנה בה בתפקיד פרופסור לרפואה.

לאורך כל שנות קיומה, להוציא תקופה קצרה בעת מלחמת האזרחים בלבנון, התגוררו נשיאי האוניברסיטה בבית נשיא האוניברסיטה ("בית מרקנד") בשטח הקמפוס, אשר בנייתו הושלמה בשנת 1879.

האוניברסיטה האמריקאית בביירות הייתה לאורך עשרות שנים האוניברסיטה החילונית הבולטת במזרח התיכון, ולאורך כחמישים שנים, עד להיווסדה של האוניברסיטה העברית בירושלים, משכה אליה רבים מבני היישוב בארץ ישראל^[5]. הם הורשו להמשיך ללמוד באוניברסיטה גם לאחר שלבנון קיבלה עצמאות ב-1946^[6], רק בינואר 1948 הם התבקשו לעזוב^[7].

החל משנת 1948 ועד לתחילת שנות השישים שימשה האוניברסיטה כמוסד הבולט להשכלה גבוהה בקרב הפלסטינים[1](הקישור אינו פעיל).

ב-18 בינואר 1984 נרצח נשיא האוניברסיטה פרופסור מלקולם קר. חמוש המתין לו מחוץ לחדרו וירה בו. ארגון ג'יהאד איסלאמי (קודמו של חזבאללה) נטל אחריות לרצח. מאוחר יותר האשימה משפחת קר את איראן במעורבות, והציגה מסמכים בנדון.

האוניברסיטה, הממסד האמריקאי והציונות

החשוב במוסדות הסעד והחינוך האמריקאים שבארצות ערב בהם טופחה במשך שנים הרוח האנטי-ציונית היה האוניברסיטה האמריקאית בביירות. הלאומיות הערבית חבה הרבה לאותם אמריקאים רבים שאת הכשרתם בענייני המזרח התיכון קיבלו באוניברסיטה עת שימשו בסגל ההוראה ובשובם לארצות הברית השתלבו כמומחים לאזור במגזר האנרגיה, מחלקת המדינה ובשירות החוץ ובד בבד עם קידום מטרות הלאומנות הערבית חתרו תחת כל אהדה אמריקאית לציונות ולבית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל^[8].

קמפוס האוניברסיטה

האוניברסיטה פועלת בקמפוס ששטחו כ-290 דונם על גבעה המשקיפה על הים התיכון ממערב והנמצאת לאורך רחוב בליס מעברה האחר. רחוב בליס, השופע מסעדות, פופולרי מאוד בקרב תלמידי האוניברסיטה. הכניסה לקמפוס האוניברסיטה אפשרית מארבעה שערים גדולים ושער קטן נוסף. בין המבנים הבולטים במתחם הקמפוס נמצאים: שער הכניסה הראשי, הבניין המרכזי, הבניין המערבי, כר הדשא האליפטי ובניין הכנסים (שהיה כנסייה במקורו). לאוניברסיטה חוות מחקר המופעלת על ידי הפקולטה לחקלאות ולמדעי המזון בשטח של כ-1,000 דונם. החווה נמצאת בעמק בקאע.

פקולטות ובתי ספר

בוגרי האוניברסיטה

רבים מבין הבכירים בתחומי ממשל, מדע, כלכלה, עסקים ורפואה בלבנון, מאז היווסדה של המדינה, באים מקרב בוגרי האוניברסיטה האמריקאית. בהווה נמנים עם בוגרי האוניברסיטה, ראש ממשלת לבנון סאיב סלאם (אנ'), יושב ראש הפרלמנט עאדל עוסייראן (אנ'), המנהיג הדרוזי וליד ג'ונבלאט ורבים אחרים. 19 מבין בוגרי האוניברסיטה נמנו על חותמי מגילת האומות המאוחדות בשנת 1945, כנציגיהן של מדינות ערביות שונות. על בוגרי האוניברסיטה נמנית אף זהה חדיד, אחת האדריכליות הבולטות בתחילת המאה ה-21.

ד"ר חלים אבו רחמה אשר מונה לשר הבריאות בירדן בימי המלך חוסיין, הוא בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה זו בשנת 1912.

ד"ר יעקוב סעיד אבו גוש שירת בירדן כשר הבריאות, שר התשתיות, שר לאיכות הסביבה ושגריר ירדן בעומאן בתקופת המלך חוסיין^[9].

ד"ר זאהי איברהים חדאד (1895–1964) היה נשיא הסתדרות הרופאים הערביים בארץ ישראל, נשיא הליגה הערבית למלחמה בשחפת.

ד"ר אברהם חיים גרין אשר עסק במלחמה בטיפוס הבהרות באזור צפת^[10].

רופא הילדים הישראלי פרופ' ישראל הימן סיים לימודי רפואה במוסד זה בשנת 1944. ד"ר שמעון בטיש שכיהן כמנכ"ל משרד הבריאות (1953–1960), אף הוא בוגר אוניברסיטה זו.

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטל:
	פורטל המזרח התיכון

מדיה וקבצים בנושא האוניברסיטה האמריקאית בביירות בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של האוניברסיטה האמריקאית בביירות (באנגלית)

האוניברסיטה האמריקאית בביירות, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
האוניברסיטה האמריקאית בביירות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
האוניברסיטה האמריקאית (ביירות), דף שער בספרייה הלאומית
מכתבים קצרים ממסע ארוך, דואר היום, 26 בדצמבר 1935

הערות שוליים

^ Factbook 2009-2010
^ אתר הקרן לחקירת ארץ ישראל
^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", הוצאת איתי בחור, זכרון-יעקב, מרץ 2012, מהדורה שנייה, עמוד 48
^ צח יוקד, האיש שגילה על בשרו כמה זמן יכולים בני אדם להחזיק ללא שינה, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2023
^ מודעה של האוניברסיטה משנת 1941 בעיתון הארץ, המודיע על חידוש הלימודים לאחר סיים המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה - האוניברסיטה האמריקנית בביירות, הארץ, 7 באוגוסט 1941
^ היורשו סטודנטים יהודים להמשיך לימודם בבירות, הארץ, 22 במאי 1946
^ גורשו הסטודנטים היהודים מהלבנון בירות , הארץ, 6 בינואר 1948
^ אליהו אילת, יומן סן פרנסיסקו, הוצאת דביר, 1971, עמ' 27-28
^ "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך: אבו גוש, יעקוב סעיד, עמוד 79
^ דוד תדהר (עורך), "אברהם חיים גרין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 969

[1] Factbook 2009-2010

[2] אתר הקרן לחקירת ארץ ישראל

[3] נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", הוצאת איתי בחור, זכרון-יעקב, מרץ 2012, מהדורה שנייה, עמוד 48

[4] צח יוקד, האיש שגילה על בשרו כמה זמן יכולים בני אדם להחזיק ללא שינה, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2023

[5] מודעה של האוניברסיטה משנת 1941 בעיתון הארץ, המודיע על חידוש הלימודים לאחר סיים המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה - האוניברסיטה האמריקנית בביירות, הארץ, 7 באוגוסט 1941

[6] היורשו סטודנטים יהודים להמשיך לימודם בבירות, הארץ, 22 במאי 1946

[7] גורשו הסטודנטים היהודים מהלבנון בירות , הארץ, 6 בינואר 1948

[8] אליהו אילת, יומן סן פרנסיסקו, הוצאת דביר, 1971, עמ' 27-28

[9] "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך: אבו גוש, יעקוב סעיד, עמוד 79

[10] דוד תדהר (עורך), "אברהם חיים גרין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 969

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]